גישות טיפוליות
הגישות המובילות בתחום. כל גישה כוללת עקרונות, כלים, תיאורטיקנים וספרי מפתח, למי שרוצה להעמיק.

פסיכודינמי
- זיגמונד פרויד
שכבות הנפש
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
זיגמונד פרויד (1856–1939)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- הסימפטום הוא לא הבעיה, הוא הפתרון. חרדה, דיכאון, דפוסים כפייתיים, כולם ניסיונות של הנפש להגן על עצמה. הטיפול שואל: מה הסימפטום מנסה לשמור?
- מה שלא מודע שולט. אנחנו חושבים שאנחנו בוחרים את יחסינו, עבודתנו, תגובותינו, אבל לרוב הבחירות נעשות מתחת למודעות, בהתאם לדפוסים שנחרתו בילדות
- העבר לא עבר, הוא ממשיך לפעול בהווה. הבוס שמרגיז אותנו מזכיר משהו מהאב. הקשר שחוזר ונשבר בדפוס זהה, זה לא מקרה. זו חזרה כפייתית
- חדר הטיפול הוא מעבדה לחיים. מה שקורה בין המטפל למטופל, עיכובים, שתיקות, כעסים, קרבה, הם בדיוק מה שקורה בחיים. זו ההזדמנות לראות ולשנות בזמן אמת
- ריפוי דרך יחסים. הפצע נוצר ביחסים, וגם הריפוי חייב לקרות ביחסים. לא מספיק לדעת, צריך לחוות. הקשר הטיפולי הוא הכלי המרכזי
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| משבר אקוטי ופסיכוזה | העבודה דורשת יכולת רפלקציה ויציבות, שאינן אפשריות בשיא משבר | DBT, פסיכיאטריה, CBT ממוקד |
| ADHD וקשיים ריכוז ספציפיים | אלה לרוב קשיים נוירולוגיים שדורשים התערבות מובנית, לא חקירה עמוקה | CBT, קואצ'ינג |
| מי שצריך תוצאות מהירות | תהליך פסיכודינמי לוקח זמן, חודשים עד שנים. מי שבמשבר חריף צריך כלים מהירים קודם | CBT, DBT |
| אוטיזם ספקטרום קל | עבודה על העברה ויחסים מניחה נגישות לחוויה רגשית סמויה שלא תמיד נגישה | CBT, התנהגותי, תמיכה ייעוצית |
הלא-מודע שולט
תכנים מודחקים שמשפיעים על התנהגות ורגשות ללא מודעות. המטרה: להפוך אותם למודעים.
העבר חי בהווה
דפוסים שנוצרו בילדות חוזרים ומשחזרים את עצמם ביחסים הנוכחיים.
העברה כשדה טיפול
יחסי מטפל-מטופל הם המקום שבו דפוסי העבר נחשפים וניתנים לשינוי.
הגנות מגנות
דרכים לא-מודעות שבהן הנפש מגנה על עצמה מפני חרדה. הן לא האויב.
סימפטום כפשרה
כל סימפטום הוא compromise formation: מגן ומכאיב בו-זמנית.
מלאני קליין 1882-1960
"הלא-מודע של התינוק מדבר בשפה של פנטזיות"
דונלד ויניקוט 1896-1971
"אין דבר כזה תינוק -- תמיד יש תינוק ומישהו שמטפל בו"
ווילפרד ביון 1897-1979
"היכולת לשאת את הלא-נודע היא ההישג הגדול ביותר"
קרל יונג 1875-1961
"מי שמביט החוצה חולם. מי שמביט פנימה מתעורר"
סטיבן מיטשל 1946-2000
"אנחנו תמיד מתעצבים ביחסים"
הסיפור מאחורי הקלעים
"רגשות שלא באו לידי ביטוי לעולם לא ימותו. הם נקברים חיים ויופיעו שוב בצורות מכוערות יותר"
הפסיכואנליזה נולדה בוינה של סוף המאה ה-19, כשרופא נוירולוג צעיר בשם זיגמונד פרויד ישב עם מטופלת בשם אנה אוה והבין שמשהו קורה מתחת לדברים. הוא הקשיב. הפיתוח נקרא 'שיטת הדיבור'. מה שנשמע פשוט היה מהפכה. אבל הסיפור האמיתי הוא הפיצולים: יונג, הנסיך הממשיך שפרש ושבר את לב הרב. אדלר, שהעדיף כוח על פני מיניות. מלאני קליין ואנה פרויד, שניהלו 'מלחמות אנליטיות' בלונדון שנמשכו עשורים, עם שתי פלגות שלא ישבו באותו חדר. ויניקוט, ביון, קרנברג, מיטשל, כל דור הוסיף שכבה חדשה. המשפחה הפסיכודינמית היא אחת המשפחות הסוערות, הנבגדות והיצרניות ביותר בתולדות הפסיכולוגיה.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| פירוש | חשיפת משמעויות לא-מודעות ברגע הנכון | כשהמטופל מוכן לשמוע והברית הטיפולית חזקה | פרויד |
| עבודה על העברה | שימוש ביחס למטפל כשדה לבחינת דפוסים | כשהמטופל משליך על המטפל רגשות מהעבר | פרויד |
| הכלה | לקלוט ולעבד חוויות גולמיות ולהחזיר אותן מעובדות | כשהמטופל מוצף מרגשות אינטנסיביים | ביון |
| שחזור נרטיב ילדות | חיבור בין הווה לעבר דרך סיפור החיים | כשיש דפוסים חוזרים בלי מודעות למקור | ויניקוט |
| הבהרה | חידוד מה שהמטופל אומר לפני פירוש | לפני פירוש, לוודא שהבנת נכונה | קרנברג |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי פסיכודינמי מתאימה במיוחד?
מתי פסיכודינמי פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בפסיכודינמי?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של פסיכודינמי?
האם ניתן לשלב את פסיכודינמי עם גישות אחרות?

CBT
- אהרון בק
המודל הקוגניטיבי
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
אהרון בק (1921–2021)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- CBT הוא הטיפול הנחקר ביותר בעולם, מאות מחקרים מבוקרים מגבים אותו לחרדה, דיכאון, PTSD ועוד
- מחשבות אוטומטיות שליליות הן מהירות, מוחלטות ולרוב לא מודעות, ניתן לזהות אותן ולאתגר אותן בשיטה
- סכמות ליבה (אמונות עמוקות שנוצרו בילדות) הן הבסיס הרדוק מתחת למחשבות האוטומטיות
- המטרה של CBT לא לרפא, אלא ללמד את המטופל להיות המטפל של עצמו
- ניסויים התנהגותיים אינם 'שיעורי בית', הם הוכחות אמפיריות: 'תבדוק אם הדאגה שלך מבוססת'
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| הפרעות אישיות מורכבות (כמו BPD) ללא תוספת | CBT קלאסי עובד על מחשבות, אבל הפרעות אישיות דורשות עבודה על מבנה ה'עצמי' ועל יחסים, לשם כך פותחה DBT (גרסה מורחבת) וסכמה תרפיה | DBT, סכמה תרפיה, EFT |
| טראומה מורכבת עם דיסוציאציה | עיבוד קוגניטיבי בלבד של טראומה עלול לגרום ל're-traumatization' ללא עיגון גופני. הגוף מאחסן חומר שמילים לא מגיעות אליו | EMDR, SE, IPNB, עם אפשרות לשלב CBT בשלב ייצוב וגיבוש |
משולש קוגניטיבי
מחשבות, רגשות והתנהגויות משפיעים זה על זה. שינוי באחד משנה את כולם.
מחשבות אוטומטיות
מחשבות ספונטניות שליליות שצצות ללא מאמץ וניתנות לזיהוי ולאתגור.
עיוותים קוגניטיביים
דפוסי חשיבה מעוותים: הכללת יתר, חשיבה שחור-לבן, קריאת מחשבות ועוד.
ארגון מחדש קוגניטיבי
זיהוי, אתגור ושינוי מחשבות לא-מסתגלות לחשיבה מאוזנת יותר.
מבוסס ראיות
כל טכניקה נבדקת במחקר. שקיפות, מדידת תוצאות ושיפור מתמיד.
אלברט אליס 1913-2007
"לא האירועים מטרידים אותנו, אלא הפרשנות שלנו"
ג'ודית בק 1954-
"המטרה של CBT היא ללמד את המטופל להיות המטפל של עצמו"
כריסטין פדסקי פעילה
"החוזק שלנו לא נעלם כשאנחנו במשבר"
הסיפור מאחורי הקלעים
"הדרך שבה אתה חושב משפיעה על הדרך שבה אתה מרגיש"
ב-1961, פסיכיאטר מפילדלפיה בשם אהרון בק ישב מול ערימת תיקים של מטופלים מדוכאים. הוא ניתח את החלומות שלהם, פסיכואנליסט מצוין בכל הכבוד לשיטה. ואז שם לב למשהו: בכל חלום, הגיבור כושל. מפסיד. נדחה. בדיוק כמו ביקיצה. מה אם, שאל בק, הדיכאון לא מתחיל בהתנהגות ולא בדחפים לא-מודעים, אלא בדרך שבה האדם חושב? הוא בנה שפה: מחשבות אוטומטיות, עיוותים קוגניטיביים, סכמות ליבה. ואז עשה משהו שאף פסיכואנליטיקאי לא העז, הוא מדד. שאלון דיכאון של 21 שאלות שהפך לסטנדרט עולמי. ניסויים קליניים שהראו שטיפול של 12 שבועות יעיל כמו תרופות. הממסד הפסיכואנליטי לא סלח לו על כך. אלברט אליס, בניו יורק, פיתח במקביל גישה דומה: REBT. שניהם הפכו ל'נביאים שלא בעירם'. אבל תוך 20 שנה, CBT הפך לגישה הנחקרת ביותר בעולם. ג'ודית בק, בתו, הפכה את השיטה לברורה ולימודית יותר. פדסקי הנגישה אותה. ובסוף, בק, שנפטר ב-2021 בגיל 100, ראה את הילד שלו הופך לחלק מכל קוריקולום טיפולי בעולם.
אהרון בק 1921–2021
פסיכואנליטיקאי שניסה להוכיח שפרויד צדק, והמחקר שלו הפריך את זה. בנה שפה חדשה: מחשבות אוטומטיות, עיוותים, אמונות ליבה. ועשה מה שאף פסיכואנליטיקאי לא עשה, מדד תוצאות. 600+ מאמרים, 25 ספרים. נפטר בגיל 100.
"הדרך שבה אתה חושב משפיעה על הדרך שבה אתה מרגיש"
אלברט אליס 1913–2007
הקדים את בק בעשור. ביישן כרונית שריפא את עצמו ב-130 ניסיונות שיחה עם נשים זרות. הפרובוקטור של הפסיכולוגיה, שפה גסה בהרצאות, עוצמה טהורה. "לא האירועים מטרידים אותנו, אלא הפרשנות שלנו", זה REBT לפני שנקרא כך.
"לא האירועים מטרידים אותנו, אלא הפרשנות שלנו"
ג'ודית בק 1954–
הבת שהפכה לממשיכת הדרך. אם אהרון המציא את המנוע, ג'ודית בנתה את הרכב שכולם נוהגים בו. ספרה "CBT: Basics and Beyond" תורגם ל-20 שפות, נפוץ מכל ספרי אביה.
"המטרה של CBT היא ללמד את המטופל להיות המטפל של עצמו"
כריסטין פדסקי פעילה
בגיל 30, בק עצמו ביקש ממנה לפתוח מרכז CBT בקליפורניה. "Mind Over Mood" נבחר לספר ה-CBT המשפיע ביותר בכל הזמנים, מעל כל ספרי בק. 50,000+ מטפלים הוכשרו בסדנאותיה.
"החוזק שלנו לא נעלם כשאנחנו במשבר"
היריבות בק–אליס: שני אבות, ילד אחד
אליס הקדים בעשור, REBT ב-1955, CBT רק ב-1964. ובכל זאת, בק נחשב "אבי CBT", וזה כאב לאליס עמוקות.
- הסגנון: אליס, רועש, שפה גסה על הבמה. בק, שקט, מתודי, כותב מאמרים. המוסד האקדמי העדיף מדע.
- השפה: אליס דיבר על "מוסטורבציה" (חשיבה ב"חייב"). בק דיבר על "עיוותים קוגניטיביים", נשמע אקדמי.
- המחקר: בק ייצר פרוטוקולים מבוקרים. אליס ביכר גמישות. כש"רפואה מבוססת ראיות" הפכה לסטנדרט, בק כבר היה שם עם הנתונים.
הפרדוקס: אליס תמיד טען שבק "לא הולך מספיק עמוק." בק טען שאליס "מניח מראש." שניהם היו צודקים.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| רישום מחשבות | תיעוד מצב, מחשבה אוטומטית, רגש, מחשבה חלופית ותוצאה | כשהמטופל מזהה דפוסי חשיבה שליליים חוזרים | בק |
| ארגון מחדש קוגניטיבי | אתגור שיטתי של מחשבות לא-מסתגלות | כשזוהו עיוותים קוגניטיביים ספציפיים | בק |
| ניסויים התנהגותיים | בדיקת אמונות דרך ניסוי במציאות | כשהמטופל מחזיק באמונה שניתן לבדוק | בק |
| הפעלה התנהגותית | תכנון פעילויות מהנות כנגד נסיגה דיכאונית | בדיכאון, כשיש נסיגה מפעילות | לוינסון |
| חשיפה הדרגתית | התמודדות מדורגת עם מצבים מפחידים | בחרדות ופוביות | וולפי |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי CBT מתאימה במיוחד?
מתי CBT פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בCBT?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של CBT?
האם ניתן לשלב את CBT עם גישות אחרות?

DBT
- מרשה לינהן
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
מרשה לינהן (1943–)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- הדיאלקטיקה המרכזית: שינוי + קבלה. DBT מחזיק בשני קצוות בו-זמנית. 'אתה עושה את המיטב שלך, וגם אתה צריך להשתנות.' לא אחד על חשבון השני. זה הלב של DBT
- אימות הוא לא הסכמה, הוא הכרה. כשמטפל מאמת, הוא לא אומר 'צודק.' הוא אומר 'מובן לי למה אתה מרגיש ככה בהתחשב בנסיבות.' ההבדל: האחד משנה ישירות, השני פותח דלת
- DBT נבנה עבור אנשים שהרגש מציף אותם לפני שהחשיבה מגיעה. בהפרעת אישיות גבולית (ולא רק), הסערה הרגשית כה עוצמתית שכלים קוגניטיביים פשוט לא נגישים. DBT בונה 'גשר עצבי' לפני שמנסים לבנות קשר מחשבתי
- מיינדפולנס הוא המיומנות הבסיסית של הכל. ויסות רגשי, סבילות מצוקה, אפקטיביות בינאישית, כולן בנויות על יכולת הסתכלות ללא שיפוט. בלי מיינדפולנס, שאר הכלים לא מתחברים
- DBT היה הטיפול הראשון שהוכח יעיל למי שסכנת חיים. לינהן בנתה DBT בגלל כישלון: מטופלים ב-CBT עם נטיות אובדניות עזבו את הטיפול או הרעו. היא ראתה שקודם צריך לבנות חיים ש'שווה לחיות אותם', ורק אז לעבוד על שינוי
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| פוביות ספציפיות | DBT יעיל לדיסרגולציה, לא לפחד מממוקד עם הפעלה נמוכה | CBT, חשיפה |
| ADHD ללא אי-יציבות רגשית | הכלים מובנים ל'סופות', אם אין סערה, הם פחות רלוונטיים | קואצ'ינג, CBT מובנה |
| טראומה מורכבת בלי גישה לכלים | DBT צריך יכולת בסיסית לרפלקציה, אם הדיסוציאציה עמוקה, קודם דרוש ייצוב | SE, EMDR לאחר ייצוב DBT |
דיאלקטיקה
שילוב בין ניגודים: קבלה ושינוי, רכות ותקיפות, רציונליות ורגש.
אימות
אישור חוויית המטופל. לא מאשרים כל התנהגות, אבל מאשרים את הרגש.
ויסות רגשי
כלים לזיהוי, הבנה ושינוי רגשות בלי להיסחף או להדחיק.
סבילות למצוקה
שרידות ברגעי משבר חריף בלי להרוס. TIPP, הסחה, חישה.
מיינדפולנס
נוכחות ברגע הנתון ללא שיפוט. מבודהיזם זן.
אלן פרוצטי פעיל
"כשמשפחות לומדות לאמת, הקונפליקט הופך להזדמנות"
הסיפור מאחורי הקלעים
"קבלה רדיקלית זה לקבל לגמרי, עם השכל, הלב והגוף"
מרשה לינהן לא הייתה 'מומחה מגדל שן' שפיתח תיאוריה יפה. היא הייתה אישה שב-1961, בגיל 17, אושפזה עם סכנת חיים ואובדנות, ושוחררה עם אבחנה שאיש לא הצליח לטפל בה. כשהפכה לחוקרת, היא ידעה בדיוק מי היא עובדת עבורו. CBT לא עבד על האנשים שהכי זקוקים לעזרה, ולינהן ניסתה להבין למה. התשובה: כי הם לא יכלו 'לחשוב אחרת', הרגש הציף הכל לפני שהחשיבה הגיעה. היא שאלה: מה קורה כשמוסיפים קבלה לשינוי? מה קורה כשמשתמשים בתרגול מדיטטיבי? DBT נולד, והיה מהפכה. ב-2011, כשגילתה בפומבי את הסיפור האישי שלה, היא כתבה: 'שרדתי גיהינום. ועכשיו בנויה גשר בחזרה.' היא הפכה לא רק למייסדת, אלא לעדות חיה שזה עובד.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| ניתוח שרשרת | מיפוי שלם של אירוע: טריגר, מחשבות, רגשות, התנהגות, תוצאה | אחרי אפיזודה בעייתית או פגיעה עצמית | לינהן |
| TIPP | ט, טמפרטורה (מים קרים על הפנים להפעלת reflex הצלילה) | פ, פעילות גופנית עצימה לפריקת עוצמה | נ, נשימה מקוצבת (4 שאיפה, 6 נשיפה) | מ, מתיחת שרירים ומרפא | ברגע של משבר חריף, כשהרגש מציף לפני שניתן לחשוב | לינהן |
| DEAR MAN | ת, תאר את המצב עובדתית | ב, בטא רגש ישיר | א, אשר את הבקשה בבירור | ח, חזק את הסיבה לענות | מ, מיינדפולנס (להתמקד במטרה) | ה, הראה בטחון עצמי | מ, משא ומתן בגמישות | כשצריך לבקש משהו, לסרב או לנהל סכסוך בין-אישי | לינהן |
| אימות ב-6 רמות | מהקשבה פעילה ועד ולידציה רדיקלית, הכרה שהרגש מובן בהינתן ההיסטוריה והנסיבות | תמיד, כבסיס לכל אינטראקציה | לינהן |
| מוח חכם (Wise Mind) | נקודת המפגש בין המוח הרגשי למוח הרציונלי, לא פשרה, אלא סינתזה חדשה. לדעת "מה נכון" גם ברגע סוער | כשהמטופל נסחף לקיצוניות רגשית או רציונלית | לינהן |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי DBT מתאימה במיוחד?
מתי DBT פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בDBT?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של DBT?
האם ניתן לשלב את DBT עם גישות אחרות?

EMDR
- פרנסין שפירו
8 שלבי הטיפול
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
פרנסין שפירו (1948–2019)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- טראומה אינה רק זיכרון, היא זיכרון לא עובד, קפוא בזמן, שמערכת העצבים לא הצליחה לעכל
- תנועות עיניים (ועוד גירויים דו-צדדיים) מפעילות את אותו מנגנון עיבוד שפועל בשינה REM
- EMDR אינה מוחקת זיכרונות, היא משנה את הטעינה הרגשית שלהם. הזיכרון נשאר, הכאב פוחת
- מודל AIP: כל זיכרון לא מעובד ממשיך לשלוח 'עדכונים' לא רלוונטיים לאיומים של ההווה
- הפרוטוקול המלא כולל 8 שלבים, וגם הכנה ועיגון לפני שנוגעים בטראומה עצמה
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| דיכאון מז'ורי ללא אירוע מזנק | EMDR מחפשת 'זיכרון יעד', כשהדיכאון מפוזר ללא מקור ספציפי, אין נקודת עיגון לעיבוד | CBT, טיפול בין-אישי (IPT) |
| מצב פסיכוטי פעיל | עיבוד טראומטי עלול להגביר דיסוציאציה ולערפל עוד יותר את קשר המציאות | ייצוב תחילה, תרופות, חינוך פסיכולוגי |
| ניסיון חיפוי על חוסר בסיס ויסות | בלי יכולת ויסות בסיסית, עיבוד טראומה מציף ומזיק | SE לייצוב, DBT לויסות, ואז EMDR |
מודל AIP
עיבוד מידע אדפטיבי: זיכרונות טראומטיים תקועים ברשת עצבית מבודדת.
גירוי דו-צדדי
תנועות עיניים, הקשות או צלילים מפעילים עיבוד מחדש.
8 שלבים
פרוטוקול מובנה: היסטוריה, הכנה, הערכה, דיסנסיטיזציה, התקנה, סריקה, סגירה, הערכה מחדש.
קוגניציות שליליות וחיוביות
NC (קוגניציה שלילית) מוחלפת ב-PC (חיובית) דרך העיבוד.
משאבים לפני עיבוד
לפני עבודה טראומטית, יש להתקין מקום בטוח ומשאבים.
אנדרו לידס פעיל
"לפני שמעבדים טראומה, צריך לוודא שיש משאבים"
הסיפור מאחורי הקלעים
"זיכרונות לא-מעובדים הם הבסיס לתגובות שליליות. כשמעבדים אותם -- הריפוי מתחיל"
ב-1987, פרנסין שפירו, חוקרת ספרות שזה עתה קיבלה אבחנת סרטן, הייתה מוטרדת ומלאת מחשבות. היא הלכה לפארק. בלי לשים לב, עיניה החלו לנוע ספונטנית מצד לצד. לאחר כמה דקות שמה לב שהמחשבות המטרידות פחתו. היא ניסתה שוב, ביזמה. עבד. היא ניסתה על חברים, על מטופלים. ב-1989 פרסמה מחקר ראשון. הממסד הגיב בספקנות עמוקה: 'זה לא יכול לעבוד, זה קסם'. עשרות שנים ומאות מחקרים מבוקרים אחר כך, EMDR מוכרת כטיפול קו-ראשון ל-PTSD על ידי ארגון הבריאות העולמי. שפירו עצמה הקימה מכון, הכשירה מטפלים בכל העולם, ונפטרה ב-2019. בישראל, בעקבות אינתיפאדה, פיגועים ומלחמות, EMDR אומצה מוקדם מהממוצע עולמי.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| 8 שלבי הפרוטוקול | תהליך מובנה מלא לעיבוד זיכרון טראומטי | כמסגרת הטיפול כולו | שפירו |
| גירוי דו-צדדי | תנועות עיניים, הקשות או צלילים לעיבוד | בשלב הדיסנסיטיזציה וההתקנה | שפירו |
| התקנת משאבים (RDI) | חיזוק משאבים פנימיים דרך גירוי דו-צדדי | בהכנה לעיבוד או כטיפול עצמאי | לידס |
| מקום בטוח | יצירת דימוי של מקום בטוח כעוגן | בתחילת טיפול ולפני עיבוד | שפירו |
| סולם SUDS/VOC | מדידת מצוקה (0-10) ותוקף אמונה (1-7) | לפני, במהלך ואחרי עיבוד | שפירו |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי EMDR מתאימה במיוחד?
מתי EMDR פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בEMDR?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של EMDR?
האם ניתן לשלב את EMDR עם גישות אחרות?

ACT
- סטיבן הייס
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
סטיבן הייז (1948–)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- הבעיה היא לא המחשבה, הבעיה היא ההיתקעות בתוכה. ACT (קרי: 'act', לא אותיות) לא מנסה להחליף מחשבות שליליות. הוא מנסה ליצור מרחק: 'יש לי את המחשבה ש...' במקום 'אני...'. שינוי יחס, לא תוכן
- ערכים, לא יעדים. יעד הוא דבר שאפשר לסמן. ערך הוא כיוון שמנחה. ACT עובד על ערכים: 'מה חשוב לך?' ו'האם ההתנהגויות שלך מתיישרות עם זה?' גם כשהכאב נוכח
- קבלה היא לא כניעה. Accept ב-ACT לא אומר 'אוהב את הכאב', אומר 'לא נלחם בנוכחותו.' האנרגיה שהולכת למאבק ברגשות שלא ניתן לשנות, פנויה עכשיו לחיים על פי ערכים
- גמישות פסיכולוגית היא המטרה. ACT לא מגדיר 'בריאות' כהיעדר סימפטומים, אלא כיכולת לנוע עם רגשות קשים תוך שמירה על מה שחשוב. אדם עם דיכאון יכול לחיות חיים מלאים משמעות
- ACT ו-CBT, שני ילדים מאותו בית, עם מחלוקת עמוקה. CBT: 'תחליף את המחשבה הלא-מסתגלת.' ACT: 'ניסיון להחליף מחשבות הוא חלק מהבעיה.' הויכוח הזה הפה את כל שדה ה-CBT-גל-שלישי
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| פסיכוזה אקוטית | Defusion ו-Acceptance מצריכים יכולת מטא-קוגנטיבית, שלא אפשרית בשלב פסיכוטי פעיל | פסיכיאטריה, ייצוב תרופתי |
| OCD עם רמות גבוהות מאוד | ACT יכול לאמת הימנעות כ'קבלה', בלי ERP ספציפי, יש סיכון לחיזוק הדפוס | ERP+ACT בשילוב, CBT מוכוון OCD |
| מי שבמשבר אקוטי | ACT עובד על טווח ארוך ומצריך יכולת לשבת עם אי-נוחות, קודם צריך ייצוב | DBT, CBT ממוקד משבר |
גמישות פסיכולוגית
היכולת לפעול לפי ערכים גם בנוכחות מחשבות ורגשות קשים.
היתוך קוגניטיבי
שחרור מהזדהות עם מחשבות. מחשבה היא רק מחשבה, לא עובדה.
קבלה
לא ויתור. פתיחות לחוויה כמו שהיא, ללא ניסיון לשנות או להימנע.
ערכים כמצפן
ערכים הם כיוון שנותן חיוּת ומשמעות. הם מנחים פעולה.
פעולה מחויבת
צעדים קונקרטיים בכיוון הערכים, גם כשזה קשה.
ראס הריס פעיל
"מלכודת האושר היא האמונה שצריך להרגיש טוב כל הזמן"
קלי ווילסון פעיל
"ערכים הם מה שחשוב לי ממש"
הסיפור מאחורי הקלעים
"בתוך הכאב שלך תמצא את הערכים שלך, ובתוך הערכים שלך תמצא את הכאב"
סטיבן הייז פיתח ACT בשנות ה-80 בנבאדה, כשניסה לענות לשאלה שסינה אותו: למה כל כך הרבה אנשים יודעים מה לא טוב להם, ובכל זאת לא משתנים? ה-CBT הקלאסי ענה: כי יש להם מחשבות שגויות. הייז לא היה משוכנע. הוא שאל: ומה אם המחשבה לא השתנתה, אבל הכוח שיש לה על ההתנהגות כן? הרעיון הבסיסי: בני אדם הם מכונות המייצרות שפה, ושפה בונה 'כלא' שאיננו קיים בטבע. חיה שנפצעה מתאוששת ומתקדמת. בן אדם שנפצע, ממשיך לנשוא את הסיפור על הפציעה עשרות שנים. ACT לא מנסה לשכתב את הסיפור, אלא לשנות את יחסו של האדם אליו. מה שהייז לא ציפה: שהגישה שלו תהפוך לאחת הנחקרות ביותר בפסיכולוגיה, ותיושם בספורט, רפואה, ביזנס וחינוך, רחוק מאוד מחדר הטיפולים שבו הכל התחיל.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| הקסאפלקס | 6 תהליכי ליבה: קבלה, היתוך, רגע נוכחי, עצמי כהקשר, ערכים, פעולה מחויבת | כמסגרת לכל הטיפול | הייס |
| תרגילי היתוך | טכניקות להפרדה ממחשבות: "אני שם לב שיש לי מחשבה ש..." | כשהמטופל מזוהה עם מחשבות שליליות | הייס |
| חקירת ערכים | בירור מה באמת חשוב בחיים, בכל תחום | כשיש תחושת ריקנות או חוסר כיוון | ווילסון |
| מטאפורות | שימוש בדימויים להנגשת מושגים: נוסעים באוטובוס, חול טובעני | כשצריך להסביר עקרונות בצורה חוויתית | הייס |
| פעולה מחויבת | הגדרת צעדים קונקרטיים לפי ערכים | כשהמטופל יודע מה חשוב לו אבל לא פועל | הייס |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי ACT מתאימה במיוחד?
מתי ACT פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בACT?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של ACT?
האם ניתן לשלב את ACT עם גישות אחרות?

סכמה תרפיה
- ג'פרי יאנג
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
ג'פרי יאנג (1950–)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- CBT עובד על מחשבות, סכמה תרפיה עובדת על מה שנמצא מתחת. כשמטופל מגיע עם 'יש לי כישלון-ליבה' ו-CBT לא מגיע אליו, סכמה תרפיה שואלת: מתי הסכמה הזו נוצרה? מה קרה בילדות שהביא אותה לעולם?
- 18 סכמות מוקדמות, אבל 3 קבוצות עיקריות. ניתוק ודחייה (נטישה, חוסר ערך), אוטונומיה לקויה (כישלון, תלות), גבולות לקויים (זכאות, שליטה עצמית לקויה). כל אחת מהן נוצרה כתגובה לצורך ילדותי שלא קיבל מענה
- מודוסים, לא אישיות, מצבים. Modes הם מצבים רגשיים חולפים: 'ילד פגוע', 'הורה מבקר', 'מבוגר בריא'. כולנו עוברים ביניהם. ב-BPD וטראומה, המעברים מהירים, עוצמתיים, ובלתי-נשלטים
- הורות מחדש מוגבלת, הכלי הכי שנוי במחלוקת. המטפל מספק, בגבולות, את מה שהמטופל לא קיבל בילדות: אישור, ביטחון, נוכחות. לא 'להיות הורה', אלא לאפשר תיקון חוויתי ביחסי הטיפול
- סכמה תרפיה היא הגישה הארוכה ביותר מכל 'גלי ה-CBT'. שם זה ייתרון ולא חיסרון: הבנייה של קשר טיפולי עמוק, עבודה על מודוסים, שינוי עמוק של דפוסים, זה לוקח שנים. ולכן, עובד כשדברים אחרים נכשלו
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| בעיות ממוקדות וקצרות טווח | סכמה תרפיה בנויה לעבודה עמוקה וארוכה, לא כלכלית לפוביה ספציפית או חרדה חולפת | CBT, חשיפה |
| PTSD חריף | סכמה תרפיה עובדת טוב לאחר ייצוב, לא ראשונה בשורה כשיש הצפה פוסט-טראומטית פעילה | EMDR, SE, DBT תחילה |
| מי שמחפש כלים מהירים | הגישה לוקחת חודשים ושנים של עיבוד מדורג. אי-סבלנות עם תהליך עלולה לגרום לנשירה | ACT, CBT |
18 סכמות מוקדמות
דפוסים רגשיים עמוקים שנוצרו בילדות כשצרכים בסיסיים לא נענו.
מודוסים
מצבים רגשיים רגעיים: ילד פגוע, הורה מבקר, מגן מנותק, מבוגר בריא.
הורות מחדש מוגבלת
המטפל מספק ביחס הטיפולי את מה שההורים לא יכלו לתת.
דימוי מודרך
כניסה לזיכרון כואב ושינוי שלו מבפנים דרך דמיון.
שילוב קוגניציה, רגש וגוף
הגישה משלבת עבודה קוגניטיבית, חוויתית, גופנית ויחסית.
ארנוד ארנץ פעיל
"סכמה תרפיה מציעה גישה לצרכים הרגשיים העמוקים"
אשכול רפאלי פעיל
"סכמה תרפיה מחברת בין ילדות להווה"
הסיפור מאחורי הקלעים
"מטופלים חייבים לוותר על דפוסי ההתמודדות הלא-מסתגלים שלהם כדי להשתנות"
ג'פרי יאנג למד אצל אהרון בק בפנסילבניה ואהב את ה-CBT, אבל ראה קבוצה שלמה שהתחמקה ממנו: מטופלים עם הפרעות אישיות שידעו לזהות עיוותים, ידעו לאתגר מחשבות, ועדיין לא השתנו. הוא שאל: מה מחזיק את הדפוסים האלה? לא מחשבה רגעית, אלא סכמה שנוצרה שנים לפני כל מחשבה. הוא אסף ממצאים, זיהה 18 סכמות, ובנה פרוטוקול שמשלב קוגניציה, רגש, גוף ויחסים. הכלי שהוסיף, 'הורות מחדש מוגבלת', שבר טאבו: לאפשר למטפל להיות 'דמות הורית' מתקנת בתוך גבולות מקצועיים. ארנץ ורפאלי הוציאו את הגישה מהקליניקה של יאנג לעולם, עם מחקרים שהוכיחו שמה שנשמע כ'יותר מדי' הוא בדיוק מה שה'קשים לטיפול' צריכים.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| מיפוי סכמות | זיהוי הסכמות הפעילות דרך שאלון YSQ | בתחילת טיפול ולהבנת דפוסים | יאנג |
| דימוי מודרך | כניסה לזיכרון כואב ושינוי שלו בדמיון | כשיש זיכרונות ילדות כואבים שמזינים את הסכמה | יאנג |
| עבודת כיסאות | דיאלוג בין מודוסים שונים | כשיש קונפליקט בין חלקים: מבקר מול ילד | יאנג |
| הורות מחדש מוגבלת | מתן מענה ביחס הטיפולי לצרכים שלא נענו | לאורך כל הטיפול, במיוחד עם הפרעות אישיות | יאנג |
| יומן מודוסים | תיעוד מצבים רגשיים וזיהוי דפוסים | בין פגישות, לחיזוק מודעות | ארנץ |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי סכמה תרפיה מתאימה במיוחד?
מתי סכמה תרפיה פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בסכמה תרפיה?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של סכמה תרפיה?
האם ניתן לשלב את סכמה תרפיה עם גישות אחרות?

IFS
- ריצ'רד שוורץ
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
ריצ'ארד שוורץ (1950–)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- אין חלקים רעים. כל חלק, גם הביקורת הקשה, גם החלק שסובל מהתמכרות, גם הזעם, מנסה להגן על משהו. ה-IFS שואל לא 'איך מסלקים את זה' אלא 'מה אתה מנסה לשמור?'
- ה-Self לא צריך להיבנות, צריך להתגלות. בניגוד לגישות אחרות שמבנות יכולות, IFS טוען שמרכז בריא, ה-Self, כבר קיים בכל אדם. הטיפול מסיר את מה שחוסם גישה אליו
- טראומה לא נמחקת, החלק שנושא אותה משוחרר. גולים (Exiles) נושאים כאב ישן. הטיפול לא מוחק את הזיכרון, אלא משחרר את החלק מנטל הכאב שהוא נושא. ההבדל: הזיכרון נשאר, העוצמה יורדת
- המערכת הפנימית היא כמו משפחה. מנהלים, כבאים, גולים, כולם עובדים יחד במערכת. כשמטפלים בחלק אחד, כל המערכת משתנה. לכן IFS עובד גם כשה'בעיה' נראית מנותקת
- ה-C המילים של ה-Self: Curiosity, Compassion, Calmness, Clarity, Confidence, Creativity, Courage, Connectedness. כשמטופל נמצא ב-Self, אפשר לזהות את זה. אלה לא אידיאלים, אלה תכונות שמופיעות ספונטנית כשהחלקים רגועים
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| פסיכוזה אקוטית | עבודה עם 'חלקים' דורשת גבולות ברורים בין פנים לחוץ, שמטשטשים בפסיכוזה | פסיכיאטריה, התייצבות תרופתית תחילה |
| לקוי קוגניטיבי משמעותי | IFS מצריך יכולת מטא-קוגנטיבית, להתבונן על 'החלקים' כישויות נפרדות | טיפול התנהגותי, תמיכה סיעודית |
| מי שמחפש פתרון מהיר ומובנה | IFS יכול להיות איטי בתחילה, הוא בונה קשר עם מערכת פנימית לפני שעושה שינוי | CBT, DBT |
ריבוי פנימי
לכל אדם יש מערכת של תת-אישיויות פנימיות. זה לא פתולוגי, זה אנושי.
אין חלקים רעים
כל חלק מנסה להגן, גם אם הדרך שלו גורמת נזק. הכוונה תמיד חיובית.
ה-Self כמרפא
ה-Self (8 C's: חמלה, סקרנות, בהירות, רוגע, ביטחון, אומץ, חיבור, יצירתיות) יודע איך לרפא.
גולים נושאים כאב
חלקים שנדחקו ונושאים כאב ישן. מנהלים וכבאים מגנים עליהם.
שחרור נטל
חלקים יכולים לשחרר רגשות ואמונות שנספגו ולחזור לתפקידם הטבעי.
פרנק אנדרסון פעיל
"כשמבינים שכל חלק מנסה להגן עלינו, הטיפול נפתח"
מרתה סוויזי פעילה
"הבושה היא לא אמת -- היא נטל שאפשר לשחרר"
הסיפור מאחורי הקלעים
"אין חלקים רעים. ה-Self לא יכול להיפגע, והוא יודע איך לרפא"
ריצ'רד שוורץ היה מטפל משפחתי ממומחה שניסה לפתח גישה קוגניטיבית-מערכתית בשנות ה-80. כשמטופלות שלו תיארו 'קולות פנימיים', הוא לא פנה לאבחון פסיכוזה, אלא שאל: 'ומה הקול אומר?' מה שגילה שינה את חייו המקצועיים. הייתה שם מערכת שלמה: ישויות שנראו כמו בני משפחה, עם תפקידים, קונפליקטים, נאמנויות וכאב. שנים ארכה הבנייה. הגישה גדלה לאיטה, נעה בשוליים, ורק בשנות ה-2000 החלה לצבור מומנטום. ב-2015 הוכרה כמבוססת ראיות. אנדרסון, פסיכיאטר מהרווארד, חיבר אותה לנוירומדע של טראומה. הרבין-בלנק ועמיתים פיתחו IFS לזוגות. כיום זו אחת הגישות הצומחות ביותר בעולם, ומה שמפתיע: לא בגלל פרסום אגרסיבי, אלא בגלל שמטפלים מדווחים שהיא עובדת כשדברים אחרים נכשלו.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| מיפוי חלקים | זיהוי החלקים הפנימיים ותפקידיהם | בתחילת טיפול וכשיש קונפליקט פנימי | שוורץ |
| גישה ל-Self | יצירת מרחב שבו ה-Self מוביל (לא חלק) | כשחלק מגן חוסם את הגישה | שוורץ |
| שחרור נטל | שחרור רגשות ואמונות שנספגו מגולים | אחרי שנוצרה גישה בטוחה לגולה | שוורץ |
| עבודה עם מנהלים | פנייה למנהלים לבקש רשות לגשת לגולה | כשיש התנגדות חזקה לתהליך | שוורץ |
| עבודה עם כבאים | הבנת תפקידם של חלקים תגובתיים | כשיש התנהגויות אימפולסיביות או הרסניות | אנדרסון |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי IFS מתאימה במיוחד?
מתי IFS פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בIFS?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של IFS?
האם ניתן לשלב את IFS עם גישות אחרות?

EFT
- סו ג'ונסון
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
סו ג'ונסון (1947–)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- רוב הריבים הזוגיים הם מחאת התקשרות. מה שנראה כריב על כלים בכיור הוא בעצם: 'אני צריך לדעת שאתה שם בשבילי.' EFT מלמד לזהות את הצורך ש'מתחת לריב'
- הצורך בקשר אינו חולשה, זו ביולוגיה. באולבי הוכיח: הצורך בקרבה ובטיחות הוא צורך ביולוגי כמו אוכל. אנשים שמאשימים את עצמם ב'תלותיות יתר' לרוב פשוט לא קיבלו מענה בסיסי
- המעגל השלילי הוא האויב, לא בן הזוג. ה-EFT ממפה את ה'ריקוד' החוזר: רודף-נסוג, רודף-רודף, נסוג-נסוג. ברגע שהזוג רואה את הדפוס, הם מפסיקים להאשים ומתחילים להבין
- ב-EFT אין 'מי צודק'. הגישה לא בוחנת נקודות זכות ואשם. היא מניחה שכל אחד מבני הזוג מגיב מתוך צרכי התקשרות לגיטימיים, ושניהם נפגעים מהמעגל
- Hold Me Tight הוא לא מטאפורה, זו אינסטינקט הישרדות. ג'ונסון הראתה שהמוח מגיב לניתוק רגשי כמו לאיום פיזי. הציר: ביטחון בקשר ← הפעלת מערכת חקירה ← התפתחות וצמיחה. בלי ביטחון ← הגנה ← קיפאון
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| אלימות פיזית פעילה | EFT מצריך תחושת בטיחות בסיסית בחדר, שאינה אפשרית כשיש איום פיזי | טיפול נפרד, קבוצת זעם, DBT |
| אחד מבני הזוג לא מחויב לטיפול | EFT דורש מחויבות של שני הצדדים לתהליך, בגד אחד לא מחמם שניים | טיפול יחידני לכל אחד לפני שמתחברים |
| הפרעת אישיות נרקיסיסטית קשה | EFT מצריך יכולת לראות רגשות בן הזוג, שלא תמיד נגישה בנרקיסיזם קשה | טיפול יחידני ממושך תחילה, Schema |
התקשרות כצורך בסיסי
הצורך בקרבה וביטחון הוא ביולוגי, לא חולשה. כמו אוכל ומים.
המעגל השלילי
דפוס רודף-נסוג הוא האויב, לא בן הזוג. שניהם לכודים בו.
רגש ראשוני
מתחת לכעס יש פחד. מתחת לנסיגה יש כאב. הגישה לרגש הראשוני מרפאת.
מפגש קישורי
רגע של חשיפה רגשית ותגובה אמפתית בונה ביטחון חדש.
שלושה שלבים
דה-אסקלציה, ארגון מחדש של אינטראקציות, וחיזוק הקשר.
ג'ון באולבי 1907-1990
"מה שלא ניתן לתקשר לאם, לא ניתן לתקשר לעצמי"
לס גרינברג 1945-
"רגשות הם מצפן"
הסיפור מאחורי הקלעים
"רוב הריבים הם למעשה מחאה על ניתוק רגשי"
סו ג'ונסון ולס גרינברג נפגשו ב-1981 באוניברסיטת בריטיש קולומביה, שני חוקרים שהתעניינו בשאלה אחת: למה טיפול זוגי לא עובד? הם ניתחו שעות של סשנים מוקלטים וחיפשו את הרגעים שבהם משהו באמת השתנה. מה הם מצאו? לא שיפור בתקשורת, אלא רגעי חשיפה רגשית מעמיקה. הם בנו גישה על כתפיה של תיאוריית ההתקשרות של באולבי, שאמר שהצורך בקשר בטוח הוא לא נחלת ילדים בלבד, אלא של אנשים בכל גיל. הדרך הייתה ארוכה: שנים של דחייה מהאסטבלישמנט, מאבקים על מחקר מבוקר, ביקורת שהגישה 'רגשנית מדי'. ג'ונסון המשיכה. היא כתבה 'Hold Me Tight' (2008) שהפך לרב-מכר בינלאומי ופתח את EFT לציבור הרחב. היא נפטרה ב-2024, ועד ימיה האחרונים הכשירה מטפלים ברחבי העולם. EFT הוא כיום הטיפול הזוגי עם הבסיס המחקרי הטוב ביותר בעולם.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| זיהוי מעגל שלילי | מיפוי דפוס הרודף-נסוג בזוגיות | בתחילת טיפול, כשיש דפוס ריב חוזר | ג'ונסון |
| גישה לרגש ראשוני | חשיפת הרגש הגולמי מתחת להגנות | כשהמטופל מוכן לחשוף פגיעות | ג'ונסון |
| Hold Me Tight | שבע שיחות שמחזקות את הקשר | כמבנה לטיפול זוגי שלם | ג'ונסון |
| תיקון פגיעות התקשרות | עיבוד פצעים ישנים בקשר | כשיש בגידה, נטישה או פגיעה עמוקה | ג'ונסון |
| שיקוף רגשי ואימות | שיקוף הרגש הראשוני ואימות הצורך | כשבן הזוג חושף פגיעות | גרינברג |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי EFT מתאימה במיוחד?
מתי EFT פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בEFT?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של EFT?
האם ניתן לשלב את EFT עם גישות אחרות?

הומניסטי
- קרל רוג'רס
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
קרל רוג'רס (1902–1987)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- כל אדם נושא בתוכו את המשאב לריפוי, הטיפול לא 'מתקן' אלא מאפשר לנטייה הטבעית לצמוח לפעול
- שלושה תנאים הכרחיים: קבלה בלתי מותנית, אמפתיה מדויקת, קונגרואנטיות, ושלושתם אצל המטפל
- הקשבה אמיתית היא כלי טיפולי חזק בפני עצמה, לפעמים להרגיש נשמע מרפא לפני כל טכניקה
- המטפל לא מומחה על המטופל, המטופל הוא המומחה היחיד על עצמו
- שינוי אמיתי מגיע מתוך קבלה, לא מתוך לחץ להשתנות
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| OCD, פוביות ספציפיות | מצבים שדורשים פרוטוקולים מובנים (חשיפה, ERP), גישה לא-מכוונת לא מספיקה | CBT, ERP |
| הפרעות פסיכוטיות חריפות | קבלה בלתי מותנית בלבד אינה מספקת כשיש ניתוק מהמציאות | פסיכיאטריה ראשית, תמיכה מובנית |
נטייה למימוש עצמי
כל אדם נושא בתוכו את הפוטנציאל לצמיחה. התנאים הנכונים מאפשרים לזה לפרוח.
קבלה בלתי מותנית
יחס חיובי ללא תנאי כלפי המטופל. לא מאשרים כל התנהגות, אבל מקבלים את האדם.
קונגרואנטיות
התאמה בין החוויה הפנימית לביטוי החיצוני. המטפל צריך להיות אותנטי.
אמפתיה כמפתח
הבנה עמוקה של עולמו הפנימי של האחר, מבלי להיבלע בתוכו.
המטופל כמומחה
המטופל יודע הכי טוב מה הוא צריך. המטפל מלווה, לא מנחה.
אברהם מאסלו 1908-1970
"מוזיקאי חייב ליצור מוזיקה -- אם רוצה להיות בשלום עם עצמו"
פריץ פרלס 1893-1970
"תאבד את השכל ותגיע לחושים"
ויקטור פרנקל 1905-1997
"בין גירוי לתגובה יש מרחב. במרחב הזה נמצאת החירות שלנו לבחור"
הסיפור מאחורי הקלעים
"הפרדוקס המסקרן הוא שכשאני מקבל את עצמי כפי שאני, אז אני יכול להשתנות"
קארל רוג'רס גדל במשפחה נוצרית אדוקה בויסקונסין, בדד יחסית. הוא החל ללמוד חקלאות ואז תיאולוגיה, והמחשבה של להיות מיסיונר בסין הייתה אמיתית. אבל ב-1924, בכנס בינלאומי של נוצרים צעירים, הוא פגש רעיונות שונים מאלו שגדל עליהם. הוא החל להטיל ספק. פנה לפסיכולוגיה. ב-1942 פרסם 'Counseling and Psychotherapy', שנחשב לספר הראשון שתמלל פגישה טיפולית ממשית ופרסם אותה לציבור. הפסיכואנליזה של זמנו הייתה מרוחקת, מפרשת, יודעת. רוג'רס אמר להפך: המטפל לא יודע. הוא שמע. הגישה שלו נקראה בהתחלה 'non-directive', לא-מכוון. בהמשך 'client-centered'. בשלב מאוחר, 'person-centered'. שלושת השמות סיפרו סיפור על כיוון: מהמטפל כמרכז, למטופל, לאדם כולו. הוא עיצב את כל הפסיכותרפיה האנושית שבאה אחריו.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| הקשבה אמפתית | הקשבה עמוקה שמשדרת הבנה ונוכחות | תמיד, כבסיס לכל אינטראקציה טיפולית | רוג'רס |
| שיקוף | החזרת מה שנאמר כדי שהמטופל ישמע את עצמו | כשהמטופל צריך להרגיש שנשמע ומובן | רוג'רס |
| נוכחות | היות המטפל נוכח לחלוטין ברגע הנתון | ברגעים של חשיפה רגשית או שתיקה משמעותית | בוגנטל |
| פוקוסינג | הקשבה לתחושה הגופנית שמלווה חוויה רגשית | כשיש ידיעה גופנית שעוד לא קיבלה מילים | ג'נדלין |
| כיסא ריק | דיאלוג עם חלק פנימי או אדם נעדר | כשיש עניינים לא גמורים עם אדם או חלק מהעצמי | פרלס |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי הומניסטי מתאימה במיוחד?
מתי הומניסטי פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בהומניסטי?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של הומניסטי?
האם ניתן לשלב את הומניסטי עם גישות אחרות?

SE
- פיטר לוין
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
פיטר לוין (1942–)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- טראומה לא נוצרת מהאירוע עצמו אלא ממה שקורה למערכת העצבים לאחריו, תגובה שנעצרה באמצע
- חיות בר מכירות להשלים את ה'שייקינג' אחרי סכנה ולהמשיך, בני אדם חסמו את המנגנון הזה
- הגישה עובדת עם תחושות גוף, לא עם נרטיב, לא צריך לספר את הסיפור כדי להחלים
- טיטרציה: נגיעה בכמויות קטנות מאוד של חומר, כמו תרופה שצריך מינון מדויק
- הגוף הוא לא רק נושא הטראומה, הוא גם מפת הדרך לריפוי
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| דיכאון קוגניטיבי (מחשבות שליליות ניצחות) | SE עובדת מהגוף כלפי מעלה, אבל כשהמחשבות שולטות, נדרשת גם עבודה על הקוגניציה | שילוב CBT עם SE |
| הפרעות אישיות ללא ויסות בסיסי | SE מצריכה יכולת לשהות בתחושה ולא לברוח ממנה, בלי ויסות בסיסי זה מציף | DBT לויסות, ואז SE |
טראומה בגוף
אנרגיה טראומטית נכלאת בגוף כשתגובות הגנה לא הושלמו. הגוף זוכר.
טיטרציה
עבודה בטיפות קטנות כדי לא להציף. גישה הדרגתית ובטוחה לחומר טראומטי.
מטוטלת
תנועה טבעית בין הרחבה (משאב) לכיווץ (טראומה). הריתמוס הזה מרפא.
השלמת תגובות
לאפשר לגוף להשלים תגובות הגנה שנעצרו: לחימה, בריחה, התכווצות.
מעקב סומאטי
הקשבה לתחושות גופניות כמדריך לתהליך הטיפולי.
בסל ואן דר קולק 1943-
"הגוף שומר את החשבון"
הסיפור מאחורי הקלעים
"טראומה היא עובדה של החיים. אבל היא לא חייבת להיות גזר דין לכל החיים"
פיטר לוין, ביופיזיקאי ופסיכולוג, עבד בשנות ה-70 על ביופידבק. יום אחד הגיעה אליו אישה בשם ננסי בפאניקה חריפה. בזמן שהיא שכבה ועיניה רצו מצד לצד, לוין 'ראה' לפתע, כמו הלוצינציה, נמרה בורחת. הוא פעל על אינסטינקט וחיקה קול של נמר: 'צ'ק חמישה נמרים מאחורייך!' האישה נכנסה לרעד עז, וחרדתה פחתה משמעותית. אותו רגע עיצב את כל הגישה. לוין הבין שבני אדם עוצרים את תגובות ההגנה הטבעיות של הגוף, לחימה, בריחה, התכווצות, בגלל בושה חברתית ובקרה קוגניטיבית. הגישה שלו מחפשת לאפשר לגוף להשלים מה שנעצר, בצעדים קטנים ובטוחים, בלי לדרוש ספור מחדש של הסיפור הטראומטי.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| מעקב סומאטי | הקשבה שיטתית לתחושות הגוף ברגע הנתון | כשעובדים עם חומר טראומטי או חרדה | לוין |
| טיטרציה | נגיעה קלה בחומר טראומטי וחזרה למשאב | כשיש סכנת הצפה רגשית | לוין |
| משאבים גופניים | מציאת מקום בטוח בגוף כעוגן | בתחילת עבודה ובמצבי הצפה | לוין |
| מטוטלת | תנועה מבוקרת בין תחושת הרחבה לכיווץ | כשהגוף מתחיל לעבד אנרגיה תקועה | לוין |
| השלמת תגובות הגנה | מתן מרחב לגוף להשלים בריחה או לחימה | כשמזהים תגובה שנעצרה באמצע | לוין |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי SE מתאימה במיוחד?
מתי SE פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בSE?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של SE?
האם ניתן לשלב את SE עם גישות אחרות?

Polyvagal
- סטיבן פורגס
סולם ויסות מערכת העצבים
ונטרל ואגוס, מעורבות חברתית
בטוח, פתוח, יכולת חיבור. מצב בריאות מיטבי
סימפטטי, הילחם / ברח
חרדה, כעס, היפראקטיביות. הגנה פעילה
דורסל ואגוס, קיפאון / ניתוק
שיתוק, דיסוציאציה. תגובה לאיום בלתי-נמנע
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
סטיבן פורג'ס (1945–)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- מערכת העצבים האוטונומית פועלת ב-3 מצבים, לא 2: חברתי-בטוח (ונטרלי), לחימה-בריחה (סימפטטי), קפיאה-קריסה (דורסלי)
- הגוף מחליט לפני שהמוח מבין: 'נוירוצפציה' היא סריקת בטיחות אוטומטית ולא מודעת שפועלת שניות לפני כל תגובה
- בטיחות (לא רגיעה) היא התנאי הבסיסי לריפוי, ואי אפשר לרפא מתוך מצב איום
- ויסות-הדדי: מערכת העצבים שלנו מווסתת דרך קרבה לאחר, לכן הקשר הטיפולי עצמו הוא התרופה
- ניתן ללמוד לזהות את מצב מערכת העצבים ולאמן מעלה-מטה, מקפיאה לסימפטטי לונטרלי
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| דיכאון ביוכימי | נוירוצפציה מסבירה 'למה' הגוף מגיב, אבל לא מטפלת בחוסר סרוטונין או בדינמיקה קוגניטיבית | פסיכיאטריה, CBT |
| גישה בלעדית (standalone treatment) | הפרשנות הפוליוואגלית מצוינת כ'עדשה' להבנה, אבל לא כפרוטוקול טיפולי עצמאי | שילוב עם SE, EMDR, DBT |
שלושה מצבי מערכת עצבים
ונטרלי (חברתי-בטוח), סימפטטי (לחימה/בריחה), דורסלי (קפיאה/קריסה).
נוירוצפציה
מערכת סריקה תת-מודעת שקובעת אם אנחנו בטוחים לפני שאנחנו מודעים.
בטיחות קודמת
מערכת העצבים חייבת לקרוא בטיחות כדי לאפשר שינוי.
קו-ויסות
ויסות רגשי הדדי דרך נוכחות, קול, מבט ומגע.
סולם אוטונומי
מצב ונטרלי למעלה, סימפטטי באמצע, דורסלי למטה. הטיפול עוזר לטפס.
דב דנה פעילה
"הסיפור עוקב אחרי המצב -- קודם הגוף מגיב"
הסיפור מאחורי הקלעים
"כשאנו מרגישים בטוחים, אנו מסוגלים לנדיבות, אמפתיה וחמלה"
סטיבן פורגס לא תיכנן לשנות את הפסיכותרפיה. הוא היה מדען שחקר קצב לב של עוברים. בשנות ה-80 הוא שם לב לדבר מוזר: לפעמים העצב הוואגוס, שאמור להרגיע, דווקא גרם למצב קריסה. בפיזיולוגיה הקלאסית ידעו על שתי מערכות: סימפטטית (עוררות) ופאראסימפטטית (הרגעה). פורגס שאל: אבל מה עם הקפיאה? מה עם קריסת הגוף כשהאיום הוא בלתי נמנע? ב-1994 הציג את התיאוריה הפוליוואגלית: יש לא שניים אלא שלושה מצבים, ולכל אחד מסלול עצבי שונה. ה'מסלול הוונטרלי', החדש אבולוציונית, הוא מה שמאפשר קשר חברתי, תקשורת, שיתוף פעולה. בלי בטיחות, המסלול הזה סוגר. וריפוי, כל ריפוי, מצריך שיפתח. התיאוריה נאמצה על ידי מטפלי טראומה ברחבי העולם, ודב דנה הפכה אותה לכלים קליניים מעשיים.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| מיפוי מצבי מערכת עצבים | זיהוי באיזה מצב אוטונומי נמצא המטופל | בכל רגע בטיפול, כבסיס להתערבות | דנה |
| תרגולי ויסות | נשימה, קול, תנועה להרגעת מערכת העצבים | כשהמטופל במצב סימפטטי או דורסלי | דנה |
| עבודה עם נוירוצפציה | הבנה מתי הגוף קורא סכנה שאינה קיימת | כשיש תגובות מוגזמות למצבים בטוחים | פורגס |
| קו-ויסות | שימוש בנוכחות המטפל כמווסת חיצוני | כשהמטופל לא יכול לווסת לבד | פורגס |
| חינוך פסיכולוגי | הסבר על מערכת העצבים ותגובותיה | לנרמול תגובות ולהפחתת בושה | דנה |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי Polyvagal מתאימה במיוחד?
מתי Polyvagal פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בPolyvagal?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של Polyvagal?
האם ניתן לשלב את Polyvagal עם גישות אחרות?

CFT
- פול גילברט
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
פול גילברט (1951–)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- ביקורת עצמית לא 'מנסה לעזור', היא מפעילה מערכת האיום כנגד עצמנו, כמו ללחוץ על פצע
- לאמן את עצמך לא עובד: מה שמשנה זה לא תוכן המחשבה אלא הטון הפנימי, חום מול כאב
- שלוש מערכות: איום (אדום), דחף (כחול), הרגעה (ירוק). חמלה מפעילה את הירוקה
- חמלה אינה חולשה, היא דורשת אומץ. לפגוש כאב ולבחור להתנהג ממקום חכמה וחמימות
- אנושיות משותפת: הסבל שלי הוא לא ייחודי לי, זה מה שמקשר בני אדם, לא מה שמפריד
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| טראומה חריפה לא מעובדת | CFT עובדת עם המבנה הרגשי הכרוני, אבל צריכה להיות מלווה בעיבוד של זיכרונות ספציפיים | EMDR, SE, ואז CFT |
| מטופלים שחמלה נחווית כאיום | חלק מהמטופלים עם היסטוריית נטישה חווים חמלה כמסוכנת, 'אם אניח לעצמי להרגיש אהוב אז אאבד שוב' | עבודה אטית עם תיאוריית התקשרות לפני CFT |
שלוש מערכות ויסות
איום (אדום: ביקורת, פחד), דחף (כחול: הישגים), הרגעה (ירוק: חמלה, ביטחון).
ביקורת עצמית כמערכת איום
כשאנחנו מבקרים את עצמנו, מערכת האיום פועלת כנגדנו מבפנים.
חמלה כאימון
חמלה היא לא רגש טבעי בלבד. אפשר וצריך לאמן את המוח ליצור אותה.
העצמי החומל
זהות חדשה: חוכמה, חוזק וחום. לא רך, אלא אמיץ.
אבולוציה ואשמה
המוח שלנו לא מתוכנן לאושר. אי אפשר להאשים את עצמנו על מה שלא בחרנו.
קריסטין נף פעילה
"חמלה עצמית היא לזכור שכולנו בני אדם"
כריס גרמר פעיל
"ברגע שמפסיקים להילחם בכאב -- הריפוי מתחיל"
הסיפור מאחורי הקלעים
"לבריין את עצמך לא עובד. הטון של הדיבור הפנימי חשוב יותר מהתוכן"
פול גילברט היה מטפל CBT מנוסה כשהחל לשים לב לפרדוקס: המטופלים שלו הבינו שהמחשבות שלהם לא רציונליות, יכלו לזהות עיוותים, אבל עדיין הרגישו נורא. שאל: מה חסר? ההבנה נפלה בשיחה עם מטופל שסבל מביקורת עצמית קשה. גילברט שאל: 'אם היית אומר לחבר שלך מה שאתה אומר לעצמך, מה היה קורה?' המטופל ענה: 'הוא היה עוזב אותי'. גילברט שמע משהו: לא הבעיה הייתה בתוכן המחשבה, אלא בעובדה שהאדם הוא גם התוקף וגם הנתקף. הוא פנה לאבולוציה ולנוירומדע: שלוש מערכות ויסות רגשי שעיצבו את האנושות. שילוב בודהיזם, מדע ופסיכותרפיה, נולד CFT. בנפרד, קריסטין נף הגדירה חמלה עצמית אחרי גירושין כואבים, גרמר חיבר בין חמלה למיינדפולנס, והשלושה יצרו מהפכה שקטה בעולם הטיפולי.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| נשימת הרגעה | נשימה מאטה עם דגש על הנשיפה להפעלת מערכת ירוקה | כנקודת התחלה לכל תרגול חמלה | גילברט |
| דימוי העצמי החומל | בניית דמות פנימית חומלת: חכמה, חזקה וחמה | כשיש ביקורת עצמית חזקה | גילברט |
| מכתב חמלה | כתיבת מכתב לעצמי מתוך העצמי החומל | בין פגישות, לחיזוק הקול החומל | גילברט |
| עבודה עם 3 מערכות | מיפוי איזו מערכת פעילה ומה חסר | כשהמטופל תקוע באדום או כחול | גילברט |
| אימון מוח חומל | תרגולים שיטתיים לאימון תגובה חומלת | לאורך כל הטיפול, כתרגול יומיומי | גילברט |
הפרספקטיבה הפסיכודינמית
מה מעריכים: הכלים שמאפשרים עבודה ממוקדת ומדידה.
מה חסר: לא תמיד מגיע לשורשים המוקדמים שנמצאים מחוץ למודעות.
הפרספקטיבה ההומניסטית
מה מעריכים: המבנה והכלים שעוזרים למטופל לפעול.
מה חסר: לפעמים הטכניקה מקבלת עדיפות על פני הקשר הטיפולי עצמו.
הפרספקטיבה הגופנית (SE/פוליוואגלי)
מה מעריכים: ההכרה בדפוסי חשיבה ורגש שאפשר לשנות.
מה חסר: הגוף מחזיק טראומה בנפרד מהמחשבה, עבודה מילולית לא תמיד מספיקה.
למי CFT מתאימה במיוחד?
מתי CFT פחות מתאימה?
מה המלכודת הנפוצה של מטפלים בCFT?
משהו מפתיע על הגישה?
מה העיקרון המרכזי של CFT?
האם ניתן לשלב את CFT עם גישות אחרות?

AEDP
- דיאנה פוסה
פרופיל ראיות
מה הגישה מטפלת
המייסד
דיאנה פושה (1952–)
בקצרה, 5 דברים שחשוב לדעת
- AEDP עובדת על שינוי בפגישה עצמה, לא רק תובנה, אלא חוויה רגשית מתקנת בזמן אמת
- הגישה מאמינה שלכל אחד יש כוח ריפוי מולד, וה-undoing aloneness (ביטול הבדידות) הוא לב הטיפול
- פוסה זיהתה שתי קטגוריות רגש: עיבוד (עצב, כעס, פחד) ומדינת ריפוי (הכרת תודה, הקלה, שמחה), שתיהן חיוניות
- המטפל אקטיבי, חם ומעורב, לא ניטרלי. הקשר הוא הכלי העיקרי
- meta-therapeutic processing: עיבוד של חוויות הריפוי עצמן, "מה קורה בך עכשיו שנגמר לבכות?"
יעיל במיוחד עבור
| מצב | למה | גישה עדיפה |
|---|---|---|
| פסיכוזה פעילה | AEDP מגבירה רגשות, לא מתאים בשלב פסיכוטי פעיל | ייצוב תחילה |
| הפרעות אישיות קשות ללא ויסות | דרוש ויסות בסיסי לפני עבודה רגשית עמוקה | DBT לויסות, ואז AEDP |
Transformance
הנטייה המולדת לריפוי וצמיחה, קיימת בכל אדם, צריך לשחררה
Undoing Aloneness
ביטול בדידות הוא ליב הטיפול, אי-אפשר לרפא לבד מה שנשבר ביחס
Affirmation
המטפל מאשרר ומשקף, לא ניטרלי. "כן, זה כואב. ואני כאן"
Two-Person Psychology
שני האנשים בחדר, המטפל משתתף, לא צופה. ה-intersubjectivity היא כלי
State Transformation
מעבר ממצב מוגן (הגנות) למצב עיבוד רגשי ולמצב ריפוי, בתוך הפגישה
דיאנה פוסה 1954-
"הריפוי לא מחכה לעתיד. הוא קורה כאן, עכשיו, בינינו"
הסיפור מאחורי הקלעים
"שינוי הוא לא רק אפשרי, הוא הטבע הבסיסי של החיים"
דיאנה פוסה, פסיכולוגית קלינית בניו יורק, עבדה עם HABIB DAVANLOO ולמדה את הכוח של עבודה רגשית אינטנסיבית. אבל ראתה שהשיטה חסרה חום, חמלה ותיאוריית התקשרות. ב-2000 פרסמה "The Transforming Power of Affect", ספר שהפך ל-landmark. פוסה שילבה: תיאורית ההתקשרות של בולבי, פסיכולוגיה אינטרסובייקטיבית, עבודה רגשית של DAVANLOO ו-MCCULLOUGH, ונוירוביולוגיה של שור וסיגל. התוצאה: גישה שמאמינה שריפוי הוא טבעי, כמו שגוף מרפא פצע, וכל שצריך זה להסיר את ההגנות ולאפשר לחוויה המתקנת לקרות ביחסים.
| כלי | מה זה | מתי להשתמש | מקור |
|---|---|---|---|
| שיקוף רגשי | זיהוי ושיקוף מדויק של מה שמטופל חווה | לאורך כל הפגישה, בסיס הקשר | פוסה |
| עיבוד מטא-טיפולי | "מה קורה בך עכשיו?" אחרי חוויה טיפולית | אחרי כל רגע שינוי משמעותי | פוסה |
| ארבעה מצבי ה-Change Triangle | מיפוי: הגנות → רגשות ליבה → מצב פתוח | כשמטופל תקוע בהגנה | הילארי ג'קובס הנדל |
| עבודה עם הגנות בחמלה | לא תיגרת הגנה, לזהות ולהבין אותה | כשמזהים הימנעות או ניתוק | פוסה |
| חגיגת ריפוי | הכרה מפורשת ברגעי שינוי | כשמטופל מגיע למקום חדש | פוסה |